<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' טבי שהיה תלמידו של ר' יאשיה</h1>
<h2>דף יז.</h2>
גר' בברכו' פ' היה קורא [ט"ו ע"א] הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, ר' יוסי אומ' לא יצא, קרא ולא דקדק באותיותיה ר' יוסי אומ' יצא ר' יהוד' אומ' לא יצא, ובגמ' א"ר טבי א"ר יאשי' הל' כדברי שניהן להקל, ובירושלמ' [פ"ב ה"ד] גר' רב אמ' הל' כדברי שניהן להקל, ומקשי' הירושלמ' דלא כן מה כן אמרין, פי' פשיט' הל' כדברי להקל, סתמ' ור' יוסי הל' כסתמ' ר' יוסי ור' יודה הל' כר' יוסי, ומה צורכה דיימר רב הל' כדברי שניהן להקל אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא (בר) [בשם ר'] מאיר לפום כן צריך למימ' הל' כדברי שניהן להקל, ואע"ג דפסקי' הל' כדברי שניהן היינו בדיעבד מיהו לכתחילה צריך להשמיע לאזניו, דהא מסקינ' אמ' רב חסדא א"ר אבינא בר שילא הל' כר' יהוד' שאמ' מש"ר אלעז' בן עזרי', ולאפוקי מר' מאיר דאמ' דאפי' לכתחיל' נמי אין צריך להשמיע דהא אמ' לו ר' מאיר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים, ותניא בתחלת פ' היה קורא [ברכות י"ג ע"א], ובמגלה פ' הקורא את המגלה [י"ז ע"א], ובסוטה פ' אילו נאמרי' [ל"ב ע"ב], קרית שמע ככתבה דברי ר' וחכמ' אומ' בכל לשון, וטעמ' דר' דכת' והיו כהויתן, ודרבנ' שמע בכל לשון שאתה שומע, ור' נמי הכת' שמע, ההוא מיבעי ליה השמע לאזניך ורבנ' סברי לה כמ"ד הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, אלמ' רבים פליגי עליה דר', מיהו כיון דאיכ' ר' יוסי דקאי כר' כרבים חשיבי דהכי נמי גר' ביבמות פ' הערל [פ' ע"א] אההיא דא"ר אבהו סימני סריס ואיילונית ובן שמנה אין עושין בהן מעשה עד שיהו בן עשרים, ופרכינ' עד ואלא הא דרבה תוספאה עבד עובדא באשה שהלך בעלה למדינ' הים לימ' כר' עבד דאמ' משתהי אמרי כיון דאיכ' רשב"ג דאמ' משתהי דתניא רשב"ג אומ' כל ששהא באדם שלשי' יום אינו נפל, כרבים עבד, וכ"ש דר' הל' כמותו מחבירו, ויש שאומרים מחביריו וכן ר' יוסי נמקו עמו כדאית' בפ' האומ' התקבל [גיטין ס"ז ע"א] אפי' כשחלק עם ר' מאיר וחנינ' איש כפר אונו, היל' הוצרכו לפסוק הל' דאם לא השמיע לאזנו יצא, ואע"פ שחלוק' עד היכן כונת ק"ש דלר' מאיר פסוק ראשון בלבד ור' לא היה אומ' אלא פסוק ראשון בלבד, ופליגי אי חוזר וגומרה או לא, ואיכ' תנאי דאמרי פרש' ראשונ' צריכ' כונה ודאי בכונה פליגי מיהו כל ג' פרשיות צריך לקרות כדאית' בספרי [ואתחנן] דיליף לה מושננתם כדאית' התם מיהו להשמיע לאזן פליגי, והקורא בדקדק אותיותיה מסקינ' דצריך שיהא לימודך וגם כל הקור' קר' באותיותיה מצננין לו גיהנם [ברכות ט"ו ע"ב], וכל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו [שם י"ג ע"ב]. תו גר' הת' ובחלק [סנהדרין צ"ב ע"א] א"ר טבי א"ר יאשי' מאי דכת' שאול ועוצר רחם, ומסקינ' דמיכן לתחיית המתים מן התורה. במס' מגלה פ"א [ו' ע"ב] הל' אין בין אדר הראשון דפליגי ר' אלע' בר' יוסי ורשב"ג בקראו את המגלה באדר הראש' ונתעברה השנה, ר' אלעז' בר' יוסי אומ' אין קורין אותה באדר השני שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראש' רשב"ג אומ' אף קור' אותה בשני וכו' עד א"ר חייא בר אשי אמ' רב הל' כרשב"ג, ופרכי' בשלמ' ר' אלעז' בר' יוסי מסתבר טעמ' דאין מעביר' על המצות אלא רשב"ג מאי טעמ' א"ר טבי מסמך גאולה [לגאולה] עדיף.
